ביקורת פנים בחברות לתועלת הציבור

ביקורת פנים בחברות לתועלת הציבור

ויקטור אליהו, רו"ח, CIA, שותף, פאהן קנה ניהול בקרה בע"מ

דצמבר 2008

תיקון 6 לחוק החברות נחקק לפני חודשים ספורים במטרה להסדיר את פעילותן של חברות לתועלת הציבור. חברה לתועלת הציבור מוגדרת כחברה, שבתקנונה נקבעו מטרות ציבוריות בלבד (כגון: איכות והגנת הסביבה, בריאות, הצלת חיים, דת, מורשת, הגנה על בעלי חיים, ספורט, צדקה וכיוב') וקיים בו איסור על חלוקת רווחים. חברה מסוג זה תפעל ותתנהג, לעיתים, בצורה שונה מחברה רגילה וזאת משום שהמטרות העומדות בפניה שונות מאלה של חברה רגילה.  בעוד שמטרתה העיקרית של חברה רגילה הינה למקסם את רווחיה, מטרתה העיקרית של חברה לתועלת ציבור הינה למקסם תועלת משירותיה לציבור. התיקון, מפרט את דרכי פעילות חברות אלו החל משלב הרישום של החברה, עבור בפעילותן השוטפת וכלה בפירוקן. כחלק מהוראות החוק, נקבעה חובת מינוי מבקר פנים בכל חברה לתועלת הציבור שמחזורה מעל עשרה מיליון שקלים. יש לציין כי חוק החברות מכיל כבר חובה למינוי מבקר פנימי בחברות ציבוריות.
נשאלת השאלה האם יש שיקולים מיוחדים שיש להביא בחשבון בבואנו לתכנן ביקורת פנים בחברה לתועלת הציבור? התשובה היא בהחלט כן.  מכיוון שבחברה לתועלת הציבור לא קיימת מטרת מקסום הרווח, ישנו סיכון שעובדיה יבצעו הוצאות ללא בקרה, ובניגוד לדעתה של ההנהלה. סיכון נוסף הינו שהחברה לא תעמוד במטרות הציבוריות שהוגדרו בתקנונה. חברה לתועלת הציבור נמצאת תחת ביקורת ציבורית ולכן עליה לקחת בחשבון את ההיבט התדמיתי של התנהלות לא נאותה.  אי לכך, ביקורת פנימית בחברות לתועלת הציבור תכלול מספר דגשים שחלקם קיימים בכל חברה, אך מקבלים כאן משנה תוקף.  בין השאר ניתן למנות את הנושאים הבאים:

סבירות ההוצאות
כאמור, היות ומטרתה העיקרית של החברה אינה למקסם את הרווח, עובדים עלולים לנטות לפעילויות שאינן כלכליות, כגון ביצוע רכש ללא בדיקת מחירים מקדימה והיעדר מנגנון של בקרת הוצאות וסבירותן.

שכר ותגמולים לעובדים
בדומה להוצאות אחרות, גם בתחום השכר קיים סיכון מובנה, היות וללא מנגנון פיקוח מוסדר, חברה חשופה לאישור תגמולי שכר מוגזמים לעובדים.  גם כאן, החברה חשופה לנזק תדמיתי שייווסף על הנזק הכלכלי.

התקשרויות עם בעלי עניין וגופים קשורים
התקשרויות עם בעלי עניין וגופים קשורים הינו נושא רגיש ולכן חשוב לבדוק כי ההתקשרויות נעשו בתנאים הוגנים, כי קיימת שקיפות וכי הן אושרו בהתאם לנדרש בחוק.
תכניות עבודה לעמידה במטרות הארגון כפי שהוגדרו בתקנון
תיקון 6 קבע רשימה סגורה של מטרות ציבוריות שלשמן ניתן להקים חברות לתועלת הציבור.  על מבקר הפנים של החברה לבדוק כי תכניות העבודה שלה תואמות את המטרות שהוגדרו בתקנון.  לאחר שאימת כי התכנית תואמת את מטרות החברה עליו לבדוק כי החברה פועלת בהתאם לתכנית העבודה שהתוו הדירקטוריון וההנהלה

גיוס משאבים
רוב החברות לתועלת הציבור תלויות בגיוס משאבים (תרומות, הקצבות וכו').  מנגנון גיוס משאבים שפועל בצורה לא יעילה או לא מבוקרת עלול להביא את החברה לקשיים כלכליים.  מבקר הפנים נדרש לבדוק את מנגנון גיוס המשאבים בכדי לוודא כי קיימים נהלי עבודה מסודרים, תכניות פעולה ומגנוני בקרה בכדי למנוע

זליגה של כספים
ניצול משאבים בהתאם למגבלות ותנאים המוטלים עליהם (לדוגמא תרומה של כספים שיועדה למטרה ספציפית על ידי התורם)
היות וחלק מהתרומות/הקצבות ניתנות עם מגבלות על ניצולן, טוב יעשה המבקר עם יבדוק כי לחברה יש מנגנון פיקוח ובקרה על ניצול אותם משאבים וכי המשאבים שימשו את החברה תוך שמירה על ההתניות שניתנו.  חריגה מההתניות, חושפת את החברה לתביעות, הפסקת תרומות ולנזק תדמיתי.

עמידה בהוראות סטטוטוריות
ייתכן וחלק מהחברות לתועלת הציבור יהיו כפופות להוראות ייחודיות, בנוסף לחוק החברות, כתוצאה ממעמדן המשפטי או אופי הפעילות שלהן. ישנה חשיבות רבה לבצע בדיקות תקופתיות של עמידה בהוראות החוקיות השונות, כגון: מינוי אורגנים הנדרשים בחוק, קיום של מספר ישיבות מינימאלי, כינוס אסיפות כלליות וכו'.  אי עמידה בהוראות הסטטוטוריות השונות חושפת את החברה, האורגנים שלה ומנהליה לתביעות וסנקציות.

טיפול בפניות הציבור
ייתכן ואופי הפעילות של חלק מהחברות לתועלת הציבור יכלול מתן שירות כזה או אחר לציבור ולכן ידרוש פונקציה (פורמאלית או אחרת) של נציב תלונות ציבור.  פעילות רשלנית או לא יעילה יכולה לגרום לחברה נזק תדמיתי ולחשוף אותה לתביעות מצד מקבלי שירות לא מרוצים.  אי לכך, חשוב לבדוק את אופן הפעולה של הגופים המטפלים בפניות הציבור, האם תהליכי העבודה יעילים, האם קיים מנגנון בקרה המבטיח טיפול מלא ומהיר בפניות, האם קיים מנגנון דיווח להנהלה וכו'.
לסיכום, הדרישה למנות מבקר פנים בחברות לתועלת הציבור שמחזורן גדול מ-10 מיליוני ש"ח, נועדה להבטיח כי חברות מסוג זה, שעברו רף פעילות מסוים, יקיימו מנגנון של בקרה פנימית נאותה ומנהל תקין. תיקון זה בא על רקע תלונות ופרסומים בעיתונות על פעילות לא תקינה בגופים שלא למטרת רווח. כפי הנראה, בקרוב ירצה המחוקק להחיל חובת ביקורת פנימית גם על עמותות גדולות. על כן, על דירקטורים וחברי ועדות ביקורת של חברות לתועלת הציבור לבחון האם מחזור הפעילות של החברה בה הם מכהנים מחייב אותם למנות מבקר פנים לחברה ולפעול למינויו.  על מנהלים בחברות אלו למנות מבקרים פנימיים אשר יכבדו בטיב ואיכות עבודתם את החברה, כיוון שביקורת טובה, כך רוב המנהלים כבר יודעים, רק מסייעת להם לבצע את תפקידם טוב יותר. למרות שחובת מבקר פנימי נקבעה על ידי המחוקק, תוצריו יהיו כלי עבודה יומיומי למנהל החברה לתועלת הציבור.

להורדת המאמר בפורמט PDF לחץ/י כאן