השלב הבא בתקינה הבינ"ל בישראל- IFRS

השלב הבא בתקינה הבינלאומית בישראל- IFRS 

מודל השווי ההוגן של נדל"ן להשקעה בשוק יורד

החל מינואר 2007, נכנס לתוקף תקן 16 אשר קובע את הטיפול בנדל"ן להשקעה (התקן חל גם על חברות פרטיות). בהתאם לתקן 16 תהיינה החברות רשאיות לבחור בין המשך מדידה על בסיס העלות המופחתת לבין מדידת הנדל"ן להשקעה על בסיס השווי ההוגן שלו. 

בהתאם למודל השווי ההוגן יש למדוד את השווי ההוגן של הנכס בכל תאריך מאזן כאשר השינויים בשווי ההוגן יזקפו לדוח רווח והפסד, ובגין הנכס לא ירשמו הוצאות פחת.

אולם, בחירה במודל השווי ההוגן מחייבת את החברה למדוד על בסיס זה את כל נכסי הנדל"ן להשקעה שלה.

בינואר 2007, עם כניסת התקן לתוקף מהרו חברות הנדל"ן בישראל לשערך את נכסיהן שהרי השווי ההוגן של הנדל"ן בישראל ובעולם עלה בשנים האחרונות.

אולם, מה יהיה בשוק יורד? שהרי חברה שבחרה במודל השווי ההוגן לא תוכל, במרבית המקרים, לשוב ולהציג את הנדל"ן להשקעה על בסיס עלותו. השוק הישראלי ייחשף לפתע  לתנודתיות לא מוכרת בדוח רווח והפסד. במקרים רבים ההפסד לא ינבע מתפקוד ההנהלה או משיקול דעת מוטעה אלא רק ממשתנים אקסוגניים כמו שינוי בשער הריבית. כיצד יש לקרוא ולנתח דוחות כספיים כאלו? כיצד תגיב הבורסה להפסדים הנובעים מירידת ערך נדל"ן להשקעה? ימים יגידו.

 IFRS יגרום לשינוי בחוק החברות

בהתאם לחוק החברות, תשנ"ט-1999, ניתן לחלק דיבידנדים מתוך רווחים בתנאי שלא קיים חשש סביר שהחלוקה תמנע מן החברה את היכולת לעמוד בחבויותיה הקיימות והצפויות, בהגיע מועד קיומן (להלן - מבחן יכולת הפירעון). הרווחים יקבעו בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים.

בהתאם להוראות- 1IFRS בדבר אימוץ לראשונה של תקני IFRS, שינויים והתאמות ביחס ליתרות המאזניות שיכללו במאזן אשר ייערך לראשונה לפי תקני IFRS לעומת אלה שנכללו במאזן הפתיחה בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים קודמים יזקפו, בדרך כלל, לסעיף העודפים.

כאשר חוק החברות נחקק איש לא העלה על דעתו את המעבר לתקינה בינלאומית ולא את השלכותיה. כך למשל, לא נקבעה כל הוראה לגבי חלוקת רווחים מאותם עודפים שנוצרו במהלך המעבר ל-IFRS. היבט אחר שהחוק הקיים איננו ערוך אליו הוא מדידה על בסיס השווי ההוגן. יתרה מזאת, על פי התקינה הבינלאומית יוצגו נכסים רבים בשווים ההוגן (נדל"ן להשקעה, ניירות ערך לא סחירים ונגזרים) כאשר השינויים בשווי ההוגן ישפיעו על רווחי החברות. מטבע הדברים, השווי ההוגן יכול לעלות אך יכול גם לרדת, כלומר דוחות הרווח והפסד של חברות יבטאו תנודתיות רבה, שבמקרים רבים לא תנבע מפעילות החברה אלא ממשתנים חיצוניים כגון שיעור הרבית. היבט אחר הוא פער הזמן בין יצירת הרווח לבין הפיכתו למזומן. כך למשל, בנדל"ן להשקעה עשוי להיות פער זמן גדול בין הרווח שנוצר מעליית ערך הנדל"ן לבין תזרים המזומנים שיבוא רק עם מימוש הנכס. בעולם כזה מבחן הרווח, לצורך חלוקת רווחים, איננו רלבנטי עוד. נושאים אלו מחייבים התייחסות בחוק ואין להשאירם לפרשנות משפטית של כל חברה וחברה. עד לתיקון החוק, דירקטוריונים של חברות יצטרכו לקחת אחריות או לדחות את חלוקת הרווחים לאחר תיקון החוק.

IFRS יכבוש את החברות הפרטיות

כזכור התקינה הבינלאומית תחול, כחובת דיווח,  רק על דוחות כספיים של חברות ציבוריות. חברות פרטיות אינן חייבות לאמצה. האם אכן חברות פרטיות תמשכנה לדווח על פי התקינה הישראלית "הישנה"?

נראה כי יותר ויותר חברות פרטיות תעבורנה ל-IFRS. ראשית יקרה הדבר בכל החברות הבנות והכלולות של החברות הציבוריות. אולם גם חברות פרטיות אחרות תעבורנה בהדרגה ל-IFRS. הסיבה היא השוני המהותי בין דוחות כספיים הערוכים לפי התקינה הישראלית "הישנה" לבין דוחות הערוכים לפי התקינה הבינלאומית.  

שוני זה יגרום לבנקים ונותני אשראי לדרוש מחברות פרטיות להציג בפניהם דוחות כספיים הערוכים לפי IFRS כדי שהבנקים לא יצטרכו להתמודד עם מערכות כפולות של covenants. בנקים ונותני אשראי אחרים ירצו שתהיה להם יכולת השוואה בין חברות שונות באותו ענף. דוחות הערוכים לפי התקינה הישנה יכבידו עליהם ולכן סביר שמכאן תבוא דרישה לעבור ליישם תקני IFRS.

בעלי חברות פרטיות, שדוחותיהם הכספיים יהיו ערוכים לפי התקינה הישראלית כאשר ירצו לצאת בהנפקה יגלו שתהליך המעבר קשה, דורש ידע מקצועי רב שאין להן ובעיקר לוקח הרבה מאד זמן. בישראל ניתן לצאת בהנפקות בחלונות הזדמנויות הפתוחים, במקרים רבים, לפרקי זמן קצרים יחסית. אם התארגנות להנפקה תיקח זמן רב מידי ייסגר חלון ההזדמנויות. בעלי מניות ששוקלים לצאת, אי פעם בהנפקה, יהיו חייבים לתחזק דוחות כספיים לפי IFRS שאם לא כן ספק אם יצליחו להגשים את משאלתם.