השלב הבא בתקינה הבינלאומית בישראל

השלב הבא בתקינה הבינלאומית בישראל- דו"ח דירקטוריון לרבעון השני של 2007

בימים אלו נכנסות החברות הציבוריות לשלב השני והמעניין יותר של דיווח לציבור על יישום התקינה הבינלאומית. בשלב הראשון, נדרשו המדווחים, בהתאם להנחית רשות ניירות ערך לתת מידע איכותי, בדוח הדירקטוריון הכלול בדוח התקופתי לשנת 2006, על ההשפעות הצפויות על הדוחות הכספיים של החברות כתוצאה מהמעבר לתקני דיווח בינלאומיים  וכן לתאר כיצד החברה נערכת ליישום תקני IFRS .

בשלב השני, המגיע בימים אלו, נדרשות החברות לתת בדוח הדירקטוריון לרבעון השני של שנת 2007 גילוי בהיקף נרחב על ההשפעה הכספית של המעבר לתקינה הבינלאומית.

בהמשך להנחיה האמורה, פרסמה רשות ניירות ערך, ביוני 2007, קובץ שאלות ותשובות (FAQ ) ובו הבהרות לגבי המידע הנדרש. בהתאם להבהרה  יש לתת גילוי לפחות להשפעת המעבר על הנתונים הבאים:

• הסעיפים במאזן הפתיחה ליום 1 בינואר 2007  שהשפעת המעבר לתקני IFRS עליהם הינה
• הסעיפים בדוח רווח והפסד לתקופה שתחילתה במאזן הפתיחה וסיומה במועד הדיווח, שהשפעת המעבר עליהם הינה מהותית.
• הסעיפים בדוח על השינויים בהון העצמי לתקופה שתחילתה במאזן הפתיחה וסיומה במועד הדיווח, שהשפעת המעבר עליהם הינה מהותית.

מתכונת הגילוי ורמת הפירוט תהיה במתכונת של התאמה בין סכום הסעיפים בדוחות הכספיים כאשר הם מוצגים בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים בישראל לבין הסכום בו היו מוצגים, לו היו הדוחות ערוכים בהתאם לתקני IFRS . כמו כן, יינתן הסבר להשפעה הכמותית.

היקף הגילוי ורמת הפירוט נתונים לשיקולה של החברה, בהתאם למהותיות ההשפעה על הדוחות הכספיים. במידה והחברה אינה יכולה לתת אומדן כמותי, עליה לציין זאת במפורש ואת הסיבות לכך ולתת את המידע ברבעון העוקב.

בדוחות הדירקטוריון שיתפרסמו ברבעון השני ניתן יהיה, לראשונה, לראות כיצד ישפיע המעבר על מאזני החברות, הונן העצמי ורווחיותן. לא מדובר, אמנם, בדוחות מלאים לפי IFRS אבל יינתן מידע על כל הסעיפים המהותיים. לסוגיות חשבונאיות אחדות, כמפורט להלן, צפויה להיות השפעה מרחיקת לכת. היבט נוסף הוא הגיוון הצפוי בטיפול החשבונאי באותו נושא על ידי מדווחים שונים. כזכור ה-IFRS משאיר מקום נרחב לשיקולי ההנהלה. מעניין יהיה לראות עד כמה נוצרה שונות בין חברות שונות באותו ענף.

מה מטבע הפעילות של החברה

מטבע הפעילות הוא המטבע של הסביבה הכלכלית העיקרית בה פועלת הישות. ערב ישום התקינה הבינלאומית, מרבית החברות הישראליות מדדו את תוצאות פעולותיהן בש"ח, אף אם מרבית ההכנסות וההוצאות שלהן היו במטבעות חוץ או בהצמדה להן או שהן הושפעו בצורה משמעותית ממטבע חוץ. בהתאם לתקינה הבינלאומית נדרשת כל ישות לבחון את מטבע הפעילות של כל אחד ממרכיביה ולמדוד את פעילותה על בסיס מטבע זה. לשינוי בסיס המדידה (מטבע הפעילות) עשויה להיות השפעה משמעותית על הדוחות הכספיים של חברות רבות. יתכן וחברות הפועלות באותו ענף תגענה למסקנות שונות. מעניין יהיה לראות מהו מטבע הפעילות של חברות דלק, יבואני רכב ויצואנים.

הפחתת מקרקעין החכורים ממינהל מקרקעי ישראל

למעלה מ-90% מהקרקעות בישראל הן בבעלות מינהל מקרקעי ישראל. לפי התקינה הבינלאומית חכירות קרקע ממינהל מקרקעי ישראל מהוות חכירות תפעוליות ולפיכך יש להפחית, על פני תקופת החכירה, את דמי ההיוון ששולמו מראש. עד כה הוצג סכום זה כרכוש קבוע או כנדל"ן להשקעה ולא הופחת. לגבי נדל"ן להשקעה יש אפשרות לטיפול חלופי - ניתן למדוד מקרקעין אלו על פי השווי ההוגן כפוף לכך שהן מקיימות את ההגדרה של נדל"ן להשקעה והישות בחרה במודל השווי ההוגן לגבי כל נכסי הנדל"ן להשקעה שלה. אולם, פתרון זה איננו אפשרי לגבי קרקעות לשימוש עצמי, שעד כה לא הופחתו כלל. לפיכך, ליישום ה-IFRS עלולה להיות השפעה מהותית, במיוחד כאשר מדובר בקרקעות, לשימוש עצמי, שנחכרו לפני שנת 1997.

קבלנים עוברים לדיווח לפי שיטת העבודות הגמורות

לפי התקינה הבינלאומית יש להכיר בהכנסה ממכירת דירות, על ידי קבלן בונה, במועד השלמת העבודה והעברת הסיכונים לרוכשים וזאת לעומת הכרה בהכנסה על בסיס התקדמות העבודות כמקובל כיום.  המעבר לשיטת העבודות הגמורות יקשה על ניתוח הדוחות הכספיים של חברות קבלניות שכן קשה יהיה להשליך מתקופה אחת על השנייה או מקבלן אחד על קבלן אחר.

כיצד יש למדוד את ההשקעה בניירות ערך

בתקינה הבינלאומית אין מושג של "השקעת קבע" כפי שהיה בתקינה הישראלית ואשר אפשר לחברות להציג את השקעתם בניירות ערך סחירים על בסיס עלות. לפי ה-IFRS חברות נדרשות להציג את ההשקעות בניירות ערך על בסיס שווי שוק כאשר, לגבי ניירות ערך מסוימים, יש להנהלות החברות את האפשרות לקבוע במועד רכישת נייר הערך, את מדיניות ניהול הסיכונים של החברה ובהתאם לכך יקבע האם השינויים בשווי ההוגן של נייר הערך יכללו באופן שוטף ברווח והפסד או שהשפעתם על הרווח תדחה והשינויים בשווי יוצגו, עד למימוש, בקרן הון. בנושא זה מעניין יהיה לראות מה תהיה המדיניות המוצהרת של חברות הביטוח, לגבי תיק הנוסטרו שלהן, ומהי ההשפעה של דחית הרווח עד למימוש, על הרווח והפסד לחציון הראשון של 2007.

IAS 39 דורש כי השקעות במניות בלתי סחירות תוצגנה אף הן בשווין ההוגן (למעט מקרים נדירים). כאן לראשונה ייחשף לציבור מידע על שוויין ההוגן של חברות פרטיות, דבר שהיה עד כה בבחינת מידע חסוי.

התחייבויות תלויות - כמה זה עולה לנו?

המידע המשמעותי ביותר שייחשף עם המעבר ל-IFRS יהיה הערכות ההנהלה לגבי תביעות תלויות, שעד כה הסתתרו מאחורי משפטים בסגנון "להערכת ההנהלה, בהסתמך על יועציה המשפטיים של החברה, לא ניתן להעריך את תוצאות התביעה". כזכור, לפי IAS 37 יש לבצע הפרשה בגין כל תביעה שהסיכוי למימושה מעל 50%. בנושא זה השפעת המעבר עלולה להיות גדולה מאד במיוחד על המאזן וההון העצמי אם כי תתכן השפעה גם על התוצאות העסקיות אם חל שינוי בהערכה במחצית השנה הראשונה של שנת 2007.

מכה לרווח בגין אופציות שהונפקו (למעט אופציות לעובדים)

חברות רבות בישראל הנפיקו בעבר אופציות על מניותיהן אשר מחיר המימוש שלהן היה צמוד לש"ח או לדולר. בהתאם לתקינה הבינלאומית יש לייחס שווי לאותן אופציות הקיימות במאזן ליום 1.1.07 ולהציגן כהתחייבות ולא כהון. אולם השפעה על דוח הרווח והפסד צפויה להיות דרמטית עוד יותר. כל האופציות שמחיר מימושן צמוד נחשבות, לפי התקינה הבינלאומית, כנגזרים ולפיכך יש להציגן בשוויין ההוגן. במחצית השנה הראשונה של 2007 בשוק מניות עולה, גדל שווי האופציות פי כמה וכמה. כל הגידול הזה בשווי האופציות ירשם כהוצאה בדוחות הכספיים של החברות המנפיקות! כך, ככל שהחברה מוצלחת יותר וערך מניותיה עולה, כך תגדל ההוצאה שתרשם בגין האופציות שהנפיקה.

שאלות יישום פתוחות

ביישום התקינה הבינלאומית תעוררנה שאלות רבות. כך למשל הוא הטיפול החשבונאי בעסקאות בין ישות לבין בעל שליטה בה. עד תום שנת 2006 היה הטיפול, בהתאם לתקנות ניירות ערך, על בסיס השווי בספרי בעל השליטה ואילו החל מיום 1.1.07 הטיפול הינו על בסיס השווי ההוגן. לפי התקינה הבינלאומית כל אחת משתי האלטרנטיבות אפשרית, אך האם ניתן לטפל באותו סוג עסקה בשתי צורות שונות: עד 31.12.06 על בסיס עלות ולאחר מכן על בסיס שווי הוגן? ואם לא ניתן, האם חברות תידרשנה למדוד מחדש עסקאות העברת נכסים מ- ול- בעלי שליטה? כיצד יטפלו המדווחים  בסוגיה זו לגביה לא פורסמה עד כה כל הנחיה?

עם פרסום הדוחות לרבעון השני צפויים, אפוא, גילויים מרתקים.